"בולדוזרית". כך כונתה אורית בפי חבריה ומכריה.
אורית אישה מוכשרת, הישגית מאוד וחדורת מטרה, אשר במשך השנים בזכות נחישות, התמדה ועבודה קשה, פיתחה קריירה משגשגת בתחום ההייטק.
לעומת אורית, אביעד בעלה היה ההפך הגמור. הוא אומנם אדם משכיל וחכם, אבל במהלך השנים
גילה חוסר יציבות תעסוקתית משווע. הוא נהג להחליף עבודות על בסיס קבוע ובעיקר הסתמך על המשכורת של אישתו.
יום אחד, קיבלה אורית הודעה כי אביעד הגיש בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה. הבקשה ליישוב סכסוך, אשר סימנה את רצונו של אביעד בפרידה, נפלה על אורית בהפתעה מוחלטת. היא הרגישה שהשמים נפלו עליה. מבחינתה של אורית לא היו סימנים מקדימים לפרידה, אולם אביעד חש שנים ארוכות שהוא נבלע בצילה של אישתו והרגיש שהצלחתה בעבודה מדגישה ומעצימה את חוסר הצלחתו.
וכאילו לא די בהודעת הפרידה המפתיעה, נראה כי אביעד מתכוון להילחם עם אורית בבתי המשפט. הוא הגיש תביעות במסגרתן דרש כי אורית תשלם מזונות עבור הילדים המשותפים וכי הרכוש שצברו במהלך שנות הנישואין יתחלק באופן שאינו שיווני, כך שחלקו של אביעד יהיה גדול יותר בשל פערי השכר ביניהם.
לאחר שהוגשו כתבי הגנה, בהם הועלו נימוקים משפטיים משכנעים מדוע דרישותיו של אביעד אינן סבירות בנסיבות המקרה הספציפי, נראה כי אביעד התעשת. הוא הסכים לקיים משא ומתן אשר בסופו נחתם הסכם פרידה הוגן, לפיו הרכוש שנצבר במהלך הנישואין יחולק שווה בשווה, הצדדים יחלקו משמורת משותפת על הילדים ולא ישולמו מזונות.
זכרו שהגשת תביעות כנגד בין הזוג לשעבר אינה בהכרח מלמדת כי מעתה והלאה הצדדים ינהלו מלחמה מתישה בבית המשפט או בבית הדין הרבני. המציאות מוכיחה לא אחת, כי הליכים שמתחילים בהגשת תביעה מסתיימים בהסכם.
