הכל בחיים הוא עניין של תזמון- גם הגשת תביעות לבית המשפט
כל מי שמכיר אותי יודע שאני מאמינה בהסכמים. מאוד. אני תמיד אומרת ללקוחות שפונים אלי שבמקום לנהל הליכים יקרים וארוכים בבית המשפט, עדיף להשקיע את הכספים בתוכנית חיסכון לילדים. העניין הוא שלא בכל מקרה אפשר להגיע להסכם. הסכם הוא כמו ריקוד משותף שמחייב הדדיות ושיתוף פעולה משניי הצדדים. מספיק שצד אחד לא משתף פעולה או מסרב להגיע לפשרות והדרך לבית המשפט תהיה בלתי נמנעת.
השאלה היא האם הרגע שבו פתחנו בהליכים בבית המשפט הוא נקודת האל חזור ואין סיכוי לחזור לשולחן המשא ומתן? התשובה היא- לא.
קחו לדוגמה את המקרה של גלי וגיא
גלי וגיא היו נשואים במשך מספר שנים בודדות ויש להם בן משותף אחד בן 4. הנישואים לא החזיקו מעמד הרבה זמן, בעיקר בשל אופיו של גיא, אשר עד מהרה התברר כטיפוס שלא אוהב מחוייבות. הוא נהג לחזור הבייתה בשעות לילה מאוחרות מבלי שטרח להסביר לגלי היכן היה. גלי החלה לחשוד ועד מהרה חשדותיה התגלו כנכונים עת מצאה בטלפון של גיא התכתבות עם אישה אחרת שלא השאירה מקום לטעויות.
גלי הבהירה לגיא שהיא רוצה להתגרש ושהגירושין יעשו בדרך מכובדת ומהירה על ידי הגעה להסכם גירושין, נוכח העובדה שהם היו נשואים זמן קצר וכמעט ולא צברו רכוש ביחד. גיא אומנם הסכים, אבל התנהגותו הבהירה שכמו בחיים הזוגיים, גם בגירושין, הוא לא מעוניין להתחייב. באופן עקבי, הוא התחמק מהגעה להסכמות סופיות בנוגע לפרידה. כך, נהג גיא לבטל את פגישות הגישור בדקה התשעים מטעמים שונים ומשונים והתחמק מלקבוע פגישות חדשות.
עד מהרה הבינה גלי שהליך הגישור תקוע. היא ידעה שכדי להמשיך הלאה ולהתחיל לבנות חיים חדשים בלי גיא, היא חייבת לדעת כיצד יתנהלו החיים שלה אחרי הפרידה- מה תהיה המשמורת על הילד? מה יהיו דמי המזונות? היכן תגור? בלי הסכם, היא תמשיך לחיות באי וודאות. מצד שני, אמירות חוזרות ונשנות מפיו של גיא כי הוא מעוניין להגיע להסכם, הותירו בה אמונה, שבקרוב ההסכם ייחתם.
בשלב הזה הגיעה אלי גלי לייעוץ.
הסברתי לה שנוצר הרושם שגיא מפעיל עליה מניפולציה, תוך שגורם לה להאמין שהנה אוטוטו הם חותמים על הסכם, אבל בפועל הוא מאוד מרוצה מהמצב הנוכחי בו הוא לא צריך להתחייב על כלום- הוא מגיע לקחת את הילד מתי שרוצה, לא מתחייב על תשלום מזונות קבוע ובעצם ממשיך לנהל את חייו כמו שניהל אותם לפני הפרידה..
הסברתי לגלי שבמצבים כאלה, הגשת תביעות לבית המשפט (בנוגע למשמורת, מזונות וחלוקת רכוש) יכולה לשמש אמצעי יעיל מאוד שיביא את גיא לשולחן המשא ומתן והפעם באמת.
בהתחלה גלי היססה.
היא חששה שהגשת התביעות תוביל לתוצאה הפוכה, וגיא יתחיל להילחם בה והיא תאלץ לנהל הליכים ארוכים ויקרים בבית המשפט. בסופו של דבר החליטה גלי לתת צ'אנס לעצה שלי והגשנו תביעות.
זמן קצר לאחר הגשת התביעות חתמו גלי וגיא על הסכם גירושים הוגן וממצה.. ברגע שחרב בית המשפט הייתה מונחת על צווארו של גיא, הוא התעשת. הפעם גיא שיתף פעולה והזדרז לסיים את ההליך, מתוך הבנה שהרבה יותר יעיל כלכלית ורגשית לסיים בהסכם על פני התנהלות ארוכה ומתישה בבתי משפט.
לפעמים עצם הפנייה לבית המשפט משמשת אמצעי לחץ ושכנוע לנהל משא ומתן בתום לב ובנפש חפצה.
