"הוא אמר לי שאם אני אעז לבקש מזונות, הוא יספר לכולם שאני הולכת שנים לפסיכיאטר ושחוויתי התמוטטות עצבים ואז בטוח יקחו לי את הילדים".
ככה התחילה את הפגישה שלנו רונה. היא הייתה קרובה מאוד לוותר על הגשת תביעת מזונות עבור שלושת ילדיה הקטנים, תביעה שכבר הייתה מוכנה לגמרי ומונחת על שולחני, הכל בגלל מה שאמר לה הפרוד שלה ומתוך חשש אמיתי שאם תגיש את התביעה, הילדים שלה עלולים להילקח ממנה ולהיות במשמורת אביהם.
נתחיל מהסוף- מפגשים אצל פסיכיאטר אינם עילה לקחת מהורה את הילדים שלו. גם לא התמוטטות עצבים.
לא מעט פעמים יוצא לי לפגוש אנשים שמגיעים אלי לייעוץ ואחרי כמה דקות שיחה, אני מבינה שהם נמצאים בזוגיות מקטינה. לזוגיות מקטינה יש הרבה שמות נרדפים: גזלייטינג, התעללות רגשית, אלימות נפשית (ולעיתים אף פיזית, מינית וכלכלית), המשותף לכולם הוא שמערכת היחסים מאופיינת בהחדרת חוסר ביטחון בבן הזוג השני באופן עקבי ולעיתים במשך שנים, עד שאותו צד חש את עצמו קטן וחסר יכולת מול בן זוגו. כאשר הצד החלש מתפקח ומבקש להיפרד, לעיתים קרובות הצד החזק זורע פחד ואימה בצד החלש שאם יעז להיפרד ממנו, הוא יותיר אותו חסר כל, ייקח ממנו את הילדים, יפיץ עליו שמועות מרושעות בקרב בני משפחה וחברים, ועוד איומים כיד הדמיון.
בזוגיות מקטינה לוקח לעיתים שנים לעשות את הצעד האמיץ ולבקש להיפרד. ואולם גם לאחר שבן הזוג הצליח לאזור אומץ ולבקש להיפרד, לעיתים הוא מבקש לחזור בו מתוך אמונה שהאיומים של בני הזוג יתגשמו.
בפועל, לעיתים קרובות מדובר באיומיי סרק שבינם לבין המציאות אין כל קשר. בן הזוג המתעלל אינו יודע את הדין ואת החוק ( גם אם הוא אומר שהוא התייעץ עם עו"ד!) ודבריו לא נועדו אלא להחדיר פחד ואימה בצד השני. למעשה, בן הזוג המתעלל חוזר על אותם דפוסי התנהגות של הקטנה בהם נקט כל השנים, גם במהלך הפרידה.
המטרה של בן הזוג המתעלל היא לרוב להשתיק את הצד החלש, למנוע ממנו לקבל ייעוץ משפטי הולם ולדעת מה הן זכויותיו.
העצה שלי לכל מי שמזהה את עצמו בדפוס דומה של מערכת יחסים, קחו בעירבון מוגבל את מה שבן הזוג המתעלל אומר לכם, גם אם בתקופת הקשר כל מה שאמר ועשה נחשב לקדוש. זכרו שיש לו אינטרס מובהק. לכן אל תהססו להתייעץ! דאגו לפנות לייעוץ משפטי אצל עו"ד מומחה בתחום שידע להסביר לכם במדוייק מה הם הזכויות שלכם.
